stream באקסטרים


סירות מנוע יכולות לספק כיף גדול מאד – את זה כולנו יודעים – אבל סירה טובה באמת מביאה עמה לא רק ביצועים אלא גם הנדסה באיכות גבוהה הראויה להגדרה "פרימיום"

 

הבוקר החל כאותם בקרים מייגעים. דיווחי התנועה ברדיו סיפרו באריכות על עומסים כבדים בכבישים הראשיים, נהגים נואשים תזמנו דקות ארוכות של השתרכות במה שנראה כמו מגרש חניה ארוך ולא כמו כביש רב-נתיבים. כשיצאתי לכביש המראה לא היה מלבב: עומס כבד ביציאה מעירי, פגוש אל פגוש, פנס אל מפלט. ראשי הנהגים מורכנים מאחורי ההגה – לא מדיכאון חלילה אלא בניסיון דוחק למצוא מפלט מהדוחק. אבל נראה היה שאפילו WAZE התייאשו כשצבעו את כל הכבישים באדום.

"איזה מזל" חשבתי לעצמי, כשגלשתי מתחת למחלף הסירה דוך מערבה לעבר המרינה של הרצלייה ובעיני רוחי ראיתי את יער תורני האלומיניום מתנודד קלות ברוח והרחתי את הריח המוכר והמתוק של הים. כמה דקות לאחר מכן נחרדה להקת דגים מהגרגור העמוק של מנוע 8V אשר ניעור לחיים. היא נמלטה במהירות לפינה אחרת, שקטה יותר ומהדהדת פחות, במים השלווים של המעגן. הימים הם ימי הקיץ האינדיאני אשר שרר בסתיו, הים התיכון שטוח כמראה ושקוף כמו מיטב הלגונות בקריביים. רחוק מאוד ממזגו הזועף והעכור שאנו מכירים בקיץ – כאילו מדובר בים אחר לגמרי. אבל סביבנו הרצלייה מתרחקת בקצב של 35 קשרים (63 קמ"ש), ורק שובל קצף לבן מרתיח את המים בספגם 300 כוחות סוס מהמנוע החזק. כשמביטים בשמש חייבים לחייך נכון? גם כששטים במהירות כזו, ביציבות מושלמת, רוח ים מלטפת את הפנים, ומים צוננים נלגמים מבקבוק אשר נשלף מצידנית מעוגנת היטב בתא נסתר מתחת למושב. ההרגשה שהנה "דפקתי את המערכת" ביום שכולם תקועים בפקק ואני עושה את הדרך מהרצלייה לתל אביב במהירות של 35 קשים – מותחת את החיוך שלי הרבה יותר רחב מהרגיל.

אנחנו מתמרנים באלגנטיות בין שחיינים המעמיקים לתוך הים: גולשי SAP אשר ממש עושים לי חשק לקפוץ למים ולנסות את זה בעצמי, ונחיל קטן של קייאקיסטים שיצאו לאימון בוקר. הקוער של הסירה מאפשר תמרון חד ומדויק, שינויי כיוון מהירים, אבל גם מרים את הסירה מעל למים לשיוט יעיל וחסכן באנרגייה. הקוער המיוחד גם מוסיף ליכולת להשיל אנרגייה במהירות – אם תרצו, המקבילה ההידרודינמית למעצורים במכונית – ועם תוספת ניכרת לדיוק השליטה בסירה ולמעבר מהיר ממצב של שיוט לגלישה אטית לקראת העגינה במרינה של תל אביב.

האמת שזה עבר לי מהר מדי. ופתאום מוניות הנהר בניו-יורק, בפריז ובערים רבות אחרות "עושות שכל" כדרך יעילה מאוד לאגף את הפקקים – במקרה שלנו ממערב.

הסירה

הכלי לביצוע הזה היה סירת ספורט מהמרשימות שיש בישראל – ה-H230SS של Four Winns. יש חזקות ממנה, גדולות ממנה, ובוודאי יקרות ממנה, אבל היא מרשימה בעיקר בזכות טווח היכולות הרחב שלה. תכף אסביר, אבל קודם כול מעט נתונים – מבטיח שלא לייגע: החלקים הדינמיים החשובים ביותר הם מן הסתם המנוע והקוער (HULL). המנוע הוא מנוע סדרתי של חברת MERCRUISER אשר משתמשת כבסיס במנוע 8V של GM בנפח חמישה ליטר עם הזרקת דלק. המנוע מפיק 300 כוחות סוס והוא מעוגן בתא מבודד בירכתיים ומסובב מדחף בן ארבעה להבים. בהתאם למדיניות החברה אשר ליכולת להתאים אישית כל סירה ללקוח, אפשר לבחור בין שני יצרני מנועים (וולוו-פנטה הוא השני) ובין טווח הספקים של 260 עד 380 כוחות סוס.

החלק השני במשוואה של הדינמיות הוא הקוער, אשר על מבנהו רשמה היצרנית פטנט. התצורה נקראת "stable-vee" וזו – בסדרה של אמצעים מחוכמים – מאפשרת לסירה לצאת ולהתרומם מהמים בשיוט, יוצרת שכבת בועות המשמשת משכך לספיגת אנרגיית הגלים בשיוט מהיר. מהצד השני של משוואת הביצועים הקוער הזה מאפשר פניות ושינויי כיוון מהירים ובטוחים יותר, מצמצם את הנטייה של הסירה להתנודד לצדדים בים גלי או כשנוסעים עולים אליה או יורדים ממנה.

באנלוגיה לעולם הרכב, המנוע החזק והקוער, הם השילוב הדינמי המקביל לשלדת המכונית אשר היא והמנוע יוצרים את האופי הדינמי של כלי הרכב. ובדיוק כמו במכוניות פרימיום – אנחנו מצפים מסירת פרימיום להיות מהירה ומהנה להשטה אבל שתספק חוויית שיט נעימה ומפנקת ובוודאי לא תהיה גבולית או קשה מדי לתפעול. אם תרצו, תוכלו לחשוב על הסירה הזו כגרסה הרטובה ל-AMG.

אבל סירה כמובן אינה רק מנוע וגוף, בעיקר סירה כמו זו, אשר אמורה גם לארח אנשים. זה ממש בהגדרת התפקיד שלה ולדברי היצרן היא מסוגלת לאכלס עד 11 נפשות. כדי שאלו ימצאו את מקומם יש מושבים וספות כמעט בכל מקום שתניחו בו את ישבנכם. בעצם בכל ס"מ של היפיפייה הימית הזו – באורך של 6.9 מ' או 23 רגל כמו שאומרים "אצלנו" – תגלו הנדסה ימית חכמה והקפדה פנטית על פרטים ולו הקטנים ביותר. אותה הקפדה שאתם בוודאי רגילים לה ממכוניות מרצדס וכזו המאפיינת את המיטב של יצרני הרכב. רוצים דוגמאות? יש המון!

כל המושבים מתרוממים על צירי נרוסטה חסונים ועמידים, על הפתחים הכבדים יותר מותקנות בוכנות הידרוליות (מנרוסטה כמובן): אלה מסייעות לפתיחה ואוחזות במושב מצב פתוח. סביב הפתחים תמצאו גומיות אטימה רכות וסביבן מרזבים זעירים ופתחי ניקוז למים שבכל זאת הגיעו לשוליים. כמה מהתאים מצוידים בסלסלות רשת כדי להכיל פריטים קטנים שלא תרצו שיישרו לבטן הקוער. שלושה מושבים לפחות מסוגלים להשתנות למיטות שיזוף, וה"מרפסת" שמאחור מתרוממת כדי לפנות מעבר למפלס תחתון בקו המים הצמוד לירכתיים. אם יהיה לכם פעם המזל לעשות את הדרך הזאת, תגלו במעבר גם מקלחת עם מים מתוקים ותאי אחסון נוספים. דרך אגב, אותו מפלס תחתון, שהוא נקודת זינוק מושלמת למים, מצויד בסולם מתקפל וקל משקל.

בהיותי בבסיס כתב רכב לא יכולתי שלא להרגיש ולמשש את החומרים שבסירה, לתור אחר רווחים שלא במקומם או לדגדג את הפקדים כדי להרגיש את משקלם. ובתור מי שמישש עשרות (אם לא מאות) מכוניות, אני חייב לומר שהתרשמתי מאוד. וזה נוגע לכל רכיבי הנרוסטה המפוזרים במקומות החשובים בסירה, אפילו קפיצי המושבים עשויים מהחומר הזה ויש להם תפקיד חשוב בסחיטה ובסילוק לחות מהספוגים של המושב. בדי הריפוד עשויים מחומר דוחה מים ועמיד בקרינת השמש,  התפרים המחברים את הפנלים הרבים של הבד עשויים ביד אמן וראויים לכל הגה מצופה עור במרצדס.

מהצד שאינו נראה לעין חשוב לציין את החיווט ואת המחברים השונים אשר עוברים ציפוי מיוחד כדי שיהיו עמידים בקורוזייה ממי הים והמחברים מצוידים באטמי סיליקון פנימיים. תכנון ארגונומי מוקפד מבטיח שלא יהיו משטחים בולטים, ידיות שאינן מיישרות קו עם המושבים או כל פינה אפשרית שאורח עשוי לחוות בה מפגש לא נעים עם הסירה. כראוי למוצר פרימיום.
_ע_ש_£_ש_ץ_ƒ 4 ___ר_¿_ש_¥ _ס_נ_____ר_¿_ש_¥ _¬___ץ___פ 3

אספרסו מול הים

גרגור המנוע נדם והשתרר שקט סטואי (אפשר לבחור בין פתחי מפלט מעל או מתחת לו) כשגלשנו לעגינה בתל אביב. לאחר העצמה העצורה, יותר או פחות, שהפגינה הסירה בים הפתוח, במטרים האחרונים של השיט היא נעשתה חתול מגרגר וצייתן אשר משתחל בדיוק ובעדינות לחלל שבין מפרשית ליאכטה.

מתחת לרצפה, מסתתרים פתח נוסף הפוער דלת למחשכי הסירה וגם חלל גדול המכיל וייקבורד ואבוב. ואני מציין זאת לא רק כדי לאזכר עוד חלל איחסון בסירה אלא כי הופתעתי לגלות שגם באיזורים שבהם עין ויד מגיעים ונוגעים לעיתים רחוקות, אין ירידה באיכות החומרים או בהקפדה על רמת הגימור. בעולם הרכב קוראים לזה אזורי A ואזורי B – בסירה הזו אין אזורי B.

הסיפור של הסירה הזו – H230SS – הוא היכולת שלה לעשות הרבה דברים. היא תשעשע בספורט ימי ותגרור בקלות גולש או גולשים לכמה שעות של פורענות רטובה בים. מנגד, היא תהיה מקום נהדר לבלות בו עם כמה חברים ומשפחה כשיוצאים בחברותה לים. ככזו, רב-משימתית, היא צריכה מצד אחד להיות חזקה ודינמית ומצד אחר לספק את החלל, את המושבים ואת האיכות שמצפים להם. והיא עושה זאת ובגדול. כמובן יכולת ההתאמה האישית רחבה מאוד ונוגעת לא רק למנועים אלא גם למבחר של צבעים, דוגמאות גרפיות, פריטי אבזור רבים והתקנים שונים. על כל פנים, מחיר הבסיס הוא כ-92 אלף דולרים ומחיר הסירה ששטנו בה – ומצולמת כאן – הוא 110 אלף דולר (המחיר כולל גם עגלה ואחריות לשנה). זמן האספקה שישה שבועות בערך.

על היבואן

חברת STREAM היא היבואנית של סירות Four Winns ושל שבעה מותגים נוספים, ובהם Sunseeker, Jeanneau ואחרים. כך היא מכסה סגמנטים רבים ממגה-יאכטות מרובות מנועים ועתירות רגליים אשר עשויות להגיע למחיר של כמה עשרות מליוני אירו, דרך מפרשיות אלגנטיות, סירות ביצועים וגלישה, סירות דייג וקטמרנים.

לדברי רועי קליימן מבעלי החברה, ההיסטוריה של STREAM מתחילה לא ממסחר בסירות אלא דווקא ממתן שירותי תחזוקה. היום, STREAM  מספקת גישה הוליסטית לכל נושא הקנייה והתחזוקה של יאכטות וסירות – מכירה של כלי שיט חדשים ומשומשים, שירות ותחזוקה שוטפים, קניית ציוד, לוגיסטיקה וניהול מרינה עבור בעלי הסירות. חבורת החוד של החברה מורכבת מסקיפרים יוצאי חיל הים וצי הסוחר, לכולם ניסיון רב מרחבי העולם –  בשיט, בתפעול סירות ובלוגיסטיקה. פעילות הסחר ביאכטות וסירות בארץ תופסת תאוצה, ונפח המכירות השנתי של סירות בקבוצה של ה-H230SS למשל הוא עשרים יחידות בערך מכל המותגים.

רישיונות ומספרים

רישיון משיט: לסירה שבכתבה נדרש רישיון דרגה ג או רשיון משיט 13 (הם היינו הך). רישיון זה הוא  דרגת ביניים בין הרישיון של אופנועי ים לזה של יאכטות גדולות. הוא מתאים לסירות עד אורך של שמונה וחצי מטרים ומאפשר לקחת יותר נוסעים. את הקורס יכולים לעבור מי שיש לו רישיון משיט 12 במשך שנה לפחות. נושאי הקורס הם ימאות, ניווט, נוהלי שיט, הפלגה מהירה וסקי ועוד. המחיר הוא 2,400 שקלים ודורש שבועיים של לימודים ושיט מעשי.

ביטוח: 1.2% מערך הסירה. במקרה שלנו 1,300 דולר לשנה.

דמי עגינה (מרינה הרצלייה): 750 שקלים לחודש. עגינה בכינרת: 7,000 שקלים לשנה (מחוץ למים בלבד).

טיפולים: מרווח טיפולים כל חמישים שעות מנוע. עלות טיפול שנתי (לסירה שנמצאת כל השנה במים) 4,000 שקלים.

צריכת דלק (ממוצעת): 15 ליטר לשעה לדלק 95 נטול עופרת.

להשכרה: לא ממש. בישראל אפשר לשכור רק מפרשיות מבתי הספר לשיט.

כתבות נוספות

אחד על אחד – עומרי כספי
כתב: חנן גולןצילם: גלעד ארצי
הקץ לשעמום על עיצוב A CLASS החדשה
הקץ לשעמום על עיצוב A CLASS החדשה
מאת: שי רוזנפלד
אספנות רכב ומרצדס קלאסיות
כתב: רוני נאק תצלומים: מרצדס
Heritage
כתב: ד"ר חנן גולן תצלומים: מרצדס-בנץ