תרבות, ארגונית ראיון עם דר רנטה ויהאגר האוצרת הראשית של ה- DAIMLER COLLECTION

תרבות, ארגונית ראיון עם דר רנטה ויהאגר האוצרת הראשית של ה- DAIMLER COLLECTION

על מתווכי אמנות, רכישות אימפולסיביות וההבדל בין אוסף פרטי למוזיאון – שיחה עם האוצרת הראשית של ה-Daimler Collection

לד"ר רנטה ויהאגר (Renate Wiehager), חוקרת אמנות שכתבה יותר מ-150 ספרים וקטלוגים ואצרה עשרות תערוכות אמנות יש תפקיד יוצא דופן. ד"ר וויהאגר היא המנהלת והאוצרת הראשית של אוסף האמנות Daimler Collection, אוסף עצום שגדל משנת הקמתו ב-1977 עד היום וכולל קרוב לאלפים יצירות אמנות, מרביתן ציורים גיאומטריים ואבסטרקטיים של ציירים גרמניים ובין-לאומיים. איסוף אמנות על ידי חברות גדולות אינו נדיר ולחברות ותאגידים רבים יש אוספי אמנות, בדרך כלל ביזמת משפחותיהם של בעלי החברה, אך האוסף של דיימלר מקיף וגדול במיוחד. ממש לאחרונה התקיימה תערוכה משותפת לאוסף דיימלר ואוסף סבג של דורון ועדי סבג בעלי ORS ישראל בחלל לאומנות עכשווית של דיימלר בפוטסדם פלאץ שבמרכז ברלין. ניצלנו את ההזדמנות ושוחחנו עם ד"ר ויהאגר על האוסף, על הקשר בין מכוניות לאמנות ועל הקשר הישראלי.

ש: מהם העקרונות המנחים אותך כאוצרת הראשית של ה-Daimler Collection?

 ת: המטרה שלנו היא להמשיך ולבנות את האוסף בהתאם לפרופיל שפותח משנת 1977: מאמנות קלאסית-מודרנית, אמנות קונסטרוקטיבית וקונקרטית, מינימליזם, אמנות קונספטואלית ועד למגמות עכשוויות. אנו פותחים את האוסף גם למגמות ביקורתיות-חברתיות בצילום עכשווי ולעבודות וידאו-ארט, ומנסים להנגיש אותו באמצעות סיורים מודרכים, פרסומים, ונוכחות ברשת האינטרנט, על מנת להעביר את הפעילויות שלנו ברמה מקצועית לקהל בין-לאומי שמתעניין בחברה ובאמנות. לדעתנו, חובתנו להמשיך ולהגדיל את האוסף מאחר שרק אוסף חי, שמתקשר ומשלב אל תוכו את ההתפתחויות האחרונות בעולם האמנות, נחשב כגורם פעיל בקידום התרבות. רכישה של עבודות של אמנים בינלאומיים צעירים תורמת ומדיניות מודעת של תמיכה בתרבות והיא חלק מהאחריות התאגידית של דיימלר. שילוב עבודות של אמנים צעירים מביאה מגמות חדשות של אסתטיקה, עיצוב וסגנון חיים ואת גיבושם של ערכים כנושא לשיחה בתוך החברה.

ש: האם את רואה קשר בין אמנות לתעשיית הרכב?

ת: אף שבאוסף שלנו נכללות כמה וכמה עבודות מוזמנות של אנדי וורהול ומיכאל סייסטולפר העוסקות ברכב או בתחומים קרובים, אין בכוונתי לדבר על קשר ספציפי בין תעשיית הרכב לבין אמנות עכשווית. במקום זאת, אנו ממקמים את אוסף דיימלר כחלק ממחויבות חברתית ותרבותית שיש לה מסורת חזקה עבור דיימלר כחברה גלובאלית. תוכנית התערוכות המלאה חיים שלנו, הן בתוך החברה והן מחוץ לה, והעבודה האקדמית המלווה ומרחיבה את האוסף הן רק שני היבטים של העבודה של מחלקת האמנות בדיימלר. אנחנו מתווכי אמנות, כתפקיד וכסוג של חובה, כחלק תאגיד בין-לאומי שעובדיו פועלים בתוך מגוון רחב של הקשרים תרבותיים. אבל מגמות של גלובליזציה מציבות אתגר גם עבור פעילויות שנעשות בתוך החברה, וגורמות לנו להיות מעורבים גם בהן יותר ויותר. קידום אמנות הוא רק חלק ממחוייבות חברתית רחבה יותר המבוססת על תכתיב פנימי של דיימלר שבתורו מגיב באחריות לשאלות ותהליכים חברתיים. התערוכות הפנימיות שלנו והעיסוק באמנות מאפשרים לעובדים להתייחס, גם במהלך יום עבודה רגיל, לרעיונות תרבותיים, חברתיים, פוליטיים ואסתטיים הקשורים לאמנות עכשווית.

ש: אילו ערכים של תאגיד דיימלר ומרצדס-בנץ באים לידי ביטוי להערכתך באוסף?

ת: מלכתחילה, אוסף האמנות של דיימלר הוקם לא רק על מנת לספק "בידור ויזואלי" עבור הקבוצה. למעשה, במשך השנים האוסף התפתח לכדי חלק חיוני בארגון, המחוייב לאמנות ולתרבות ומקיים דיאלוג עם מחלקות שונות בחברה. האוסף הוקם בשנת 1977, ומאז גדל והוא כולל כיום סביב אלפיים עבודות של כשבע מאות אמנים גרמנים ובינלאומיים. כל העבודות מוצגות באתרים של הקבוצה, והפריטים המוצגים משתנים כל הזמן. האוסף מייצג רצף חשוב של התפתחויות באמנות המודרנית במאה העשרים, והוא כולל גם כשלושים פסלים, כמה מהם הזמינה הקבוצה עבור אתרים של דיימלר או לתצוגה במקומות ציבוריים. המהלך הראשון בבניית האוסף ובו בעיקר ציורים, הוקדש לאמנים מדרום גרמניה, מורים ותלמידים באקדמיה לאמנות בשטוטגרט כמו Adolf Holzel, Oskar Sclemmer, Wiili Baumeister והאמנים השווייצים Hans Arp ו-Max Bill. המשותף לכולם הוא שהם הונחו על ידי החזון של אמנות כמודל לתהליך רחב יותר של יצירתיות וחשיבה אסתטית. את אותה רוח המשיכו במשך השנים אמנים נוספים עד לשמות עכשוויים כמו Martin Boyce, Sarah Morris, Philippe Perreno או Gil Hastings, כולם מיוצגים באוסף שלנו. המאפיין שכל האמנים הללו חולקים הוא העניין
שלהם, המונע ממניעים אמנותיים, בדיאלוג בין אמנות יפה, לעיצוב מוצר פונקציונלי, ארכיטקטורה ועיצוב גרפי בעקבות הבאוהאוס. עדיין אוסף האמנות של דיימלר מחוייב לסוג הזה של חשיבה אמנותית חקירתית, חשיבה מכוונת תמיד לאנשים, לדמיון שלהם וליכולת שלהם לחדש.

 

ש: מדוע חשוב לקונצרן כמו דיימלר לקיים אוסף אמנות כה גדול?

 ת: כפי שכבר אמרתי, חשוב שאוסף של חברה עסקית לא יהווה רק סוג של דקורציה פסיבית או קישוט לקירות, אלא שיטפח עיסוק אקטיבי ותקשורתי ויפתח את עיני העובדים והמבקרים לאספקטים שונים ולחיבורים לאמנות עכשווית. שלא כמו אוסף במוזאון, אוסף שכזה אינו מחוייב להציג כל מגמה באמנות. במקום זאת, הוא יכול, וצריך, לפתח פרופיל אופייני, עם דגשים שאפשר לזהות אותם בצורה אובייקטיבית. עבור אוסף דיימלר, כאוסף שמדגיש מגמות אבסטרקטיות באמנות, יכולתי לגלות מחדש אמנים מבוגרים יותר שלעיתים נשכחו, ואמנים צעירים בשלבים ראשונים של עבודתם, וכך להרכיב ולקבץ עבודות יחד בדרך שאין לה מקבילה בשום מוזאון בגרמניה. בצורה דומה, מאז שנת 2001, אנו רוכשים עבודות מוקדמות של אמנים מדרום-אפריקה, מהודו, מאוסטרליה, מאמריקה, מסקנדינביה ומבריטניה, ויצירות כאלו נרכשות בדרך כלל רק בשלב מאוחר הרבה יותר אם בכלל על ידי מוזאונים. כך, האוסף שלנו משקף את הזיקה של החברה למגמות באמנות הגרמנית והאירופאית משנת 1910 ועד היום, ובאותה העת, נשמר גם קשר דינמי עם תרבויות ועם מדינות אחרות, שהחברה הייתה פעילה בהן במרבית המקרים במשך עשורים ארוכים.

ש: מה את יכולה לספר לנו על שיתוף פעולה בין אוסף דיימלר לאוסף דורון סבג?

 ת: סדרת התערוכות Private/Corporate שהיה בה שיתוף הפעולה היא למעשה סדרה של דיאלוגים בין אוסף האמנות של דיימלר לבין אוספים פרטיים, גרמנים ובין-לאומיים, שהחלה בשנת 2002. הפעילות הזו סחפה אותנו בעשר השנים האחרונות למסע מסביב לעולם, והאוספים של האורחים והשותפים לדיאלוג לקחו אותנו לניו-יורק (Sonnabend Collection 2003), לניו-דלהי (Poddar Collection 2007), לבואנוס-איירס (Vergez Collection 2011) ולאחרונה גם לתל אביב. האוספים הללו, וכמובן אלו של השותפים הגרמנים שלנו, Paul Maenz בשנת 2002, Heliod Spiekermann ב-2005 ו-Bjorn Lafrenz ב-2008, מייצגים פנורמה רבת-פנים של אמנות עכשווית מ-1960 ועד היום. משנת 2002 התארחו כמאה אומנים מעשרים ארצות שונות בגלריה של אוסף דיימלר בפוטסדם פלאץ.

 דורון סבג הוא אספן בעל תשוקה עצומה לאמנות, ועם אשתו עדי, הוא עוקב תמיד אחר ההתפתחויות האחרונות באמנות. עדי ודורון הגיבו בהתלהבות רבה לרעיון שלנו לתצוגה משותפת, וסיפקו לנו תמיכה נרחבת. שיתוף הפעולה בינינו היה חוויה פנטסטית עבור כל השותפים המעורבים, והתגובות הנלהבות שזכינו להן מהמבקרים בתערוכה בפוטסדם פלאץ בברלין מעידות על עניין אמיתי בדיאלוג האיכותי והיוצא מן הכלל הזה בין אמנות עכשווית ישראלית לבינלאומית.

 התערוכה השביעית בסדרת Private/Corporate התמקדה במגמות חדשות באמנות. האוסף המרשים של סבג כולל יותר מאלף עבודות ומציג ספקטרום מגוון ומחויב ביקורתית של אמנות ישראלית ובין-לאומית. תחת הכותרת Accelerating Toward Apocalypse, נבחרו כארבעים עבודות של עשרים אמנים שונים, שהוצגו לראשונה ב-Givon Art Forum (בנווה צדק, ח"ג) באפריל-יוני 2012. האוצרת טל יחס בחרה בעבודות שמייצגות את ההתייחסות לזמן באמנות עכשווית: ארכאולוגיה, ארכיונים, בזבוז זמן והאובססיה של "לתפוס את הרגע" הם אלמנטים מרכזיים שהיא טוותה בתערוכה הזו. עשרים היצירות מתוך אוסף דיימלר שהדגש בהן היה על יצירות שנרכשו לאחרונה, מגיבות לאלמנטים הללו.

ש: מה את חושבת על אמנות ישראלית עכשווית?

 ת: במסגרת הפעילות שלי כאוצרת אמנות עכשווית מאז שנת 1990, התרשמתי רבות מהאינטליגנציה הוויזואלית ומהכוח הציורי של אמנים ישראלים ב-20-30 שנים האחרונות. באומרי זאת אני מתכוונת לתרומה של אמנים ישראלים לתצוגות תמטיות במוזיאונים ברחבי העולם וכמובן גם לאמנות הישראלית המוצגת בביאנלה בוונציה. עם זאת, כשזה מגיע לרכישת אמנות עבור האוסף, יש לי כלל על פיו אם אינני מכירה את הרקע התרבותי של יצירה, אני נוסעת ופוגשת את האמנים במקום עבודתם לפני שאני רוכשת משהו עבור האוסף – אין אצלי רכישות אימפולסיביות בירידי אמנות! לכן, השבוע שביליתי בישראל בתחילת שנת 2012, שבוע שתוכנן בעזרתן של שירי בן-ארצי ואיה שוהם, היה חוויה חשובה ומלמדת עבורי.

בעקבות הביקור הזה, ובעקבות ביקור נוסף שערכתי במרץ 2012, רכשנו כעשרים עבודות אמנות של שבעה אמנים ישראלים, שכולן מתייחסות למצב הפוליטי, ולמצב הקיום בישראל. את החלל המרכזי במרכז לאמנות עכשווית שלנו בפוטסדם פלאץ שבברלין למשל ייחדנו לעבודות הצילום והווידאו של ארבע אמניות ישראליות, שהמשותף לארבעתן הוא השפה המינימליסטית וההתבססות על הכוח החושי ועל סדרות של תמונות איטיות שחוזרות על עצמן, לעיתים בטקסיות.

כתבות נוספות

6,441 כוחות סוס, על המסלול
SO What?
דרך השטח
כתב: חנן גולןתצלומים: גלעד ארצי תצלום קימל בגלבוע דרור כץ
שבוע האופנה בברלין
שבוע האופנה בברלין
מאת: סיון פניני | תצלומים: Mercedes-Benz Fashion Week Berlin