חבר מביא חבר


בתחום רווי אגו וכוכבים נוצצים, האדריכלים חנן פרי ושלום דוידוביץ' מציגים גישה לא שגרתית ששמה במרכזה את הלקוח וצרכיו על פני סגנון אחיד ומזוהה

 

כתב: ד"ר חנן גולן
תצלומים: גלעד ארצי

משרד האדריכלים פרי-דוידוביץ' בצפון הישן של תל-אביב נראה בדיוק כפי שהייתם מצפים ממשרד אדריכלים מצליח. החלל הגדול שבו הוא ממוקם מנוצל בצורה פונקציונלית ואסתטית כשבמרכזו Open-Space גדול גדוש בעמדות עבודה עם אדריכלים רכונים על מסכי המחשב שלהם. המשרדים בעלי קירות הזכוכית של שני השותפים – חנן פרי ושלום דוידוביץ' – נמצאים בקצה החלל, ומעליהם קומת גלריה עם חדר ישיבות מרווח. עד כאן הכול כרגיל, אלא שהמשרד הזה, למרות גודלו, הוא לא משרד שגרתי. השוני טמון בשני השותפים ובגישה שלהם למקצוע האדריכלות, שהיא אחרת מזו שאדריכלים בדרך כלל נוקטים בה.

יש לו סימפטיה

האדריכל חנן פרי מחובר מאוד לישראל בכלל ולתל-אביב בפרט. הוא יליד תל-אביב שנולד בכלל כחנן פרידלבסקי. "השם פרי הוא עיברות של השם פרידלבסקי הפולני – אחי הגדול החליט לקצר את השם בעקבות קריין הרדיו עמק פרי שהיה בעל קול רדיופוני עמוק ומרשים, והמשפחה הלכה בעקבותיו" הוא סיפר. פרי גדל בתל-אביב ולמד בבית-ספר דובנוב ולאחר מכן בעירוני א'. "לא עזבתי את תל-אביב לשנייה" הוא העיד על עצמו.

לאחר שירות צבאי בחטיבת גולני הוא דווקא כן עזב את העיר ועלה לירושלים כדי ללמוד ארכיטקטורה בבצלאל: "כל החיים ציירתי ולכן חיפשתי מקום שונה ופחות טכני מאשר הטכניון". עם סיום הלימודים פתח משרד קטן והתחיל לעבוד מהבית, אבל מהר מאוד פגש בדרך מקרה את שלום דודידוביץ' והשניים הפכו לשותפים.

חבר של פרי שהיה רופא שיניים במקצועו ביקש ממנו לתכנן עבורו קליניקה, והשותף של אותו רופא שיניים ביקש בדיוק את אותו הדבר מדוידוביץ'. למרבה הפלא, השניים הפיקו תוכניות כמעט זהות והדרך משם לחבירה יחדיו היתה קצרה. "שנינו היינו בדיוק בפרשת דרכים וכל זה היה מיועד כנראה כדי לחבר בינינו כי אנחנו שונים בתכלית" נזכר פרי.

בשנת 1988 הקימו השניים את המשרד שמעסיק כיום למעלה מעשרים אדריכלים ואדריכליות במגוון רחב של פרוייקטים, מבתי ודירות יוקרה, דרך תכנון של שכונות מגורים ומבני ציבור ועד לפרוייקטים של התחדשות עירונית, פרוייקטים מסחריים, תכנון אורבני ואפילו תכנון של ארמון שמשתרע על פני 12,000 מטרים רבועים בניגריה.

חלוקת העבודה ההתחלתית בין שני השותפים, פרי בוגר בצלאל ודודידוביץ' בוגר הטכניון, השתנתה גם היא עם הזמן: "היום אין כמעט חלוקת עבודה. יש אמנם אחריות על פרוייקטים שונים אבל גם הרבה עבודה משותפת. אנחנו שותפים מלאים כבר הרבה מאוד זמן, והחלוקה בין טכני לקריאטיבי התערבבה עם הזמן והפכה למקשה אחת" הסביר פרי.

במשרד יש גם שילוב בין עובדים וותיקים לצעירים שתורם ליצירתיות: "יש לנו אדריכלים וותיקים שעובדים איתנו כמעט מההתחלה וגם סטודנטיות שסיימו לא מזמן. יש אנשים מעל גיל חמישים ואחרים בסוף שנות העשרים וזה תענוג לראות אותם עובדים יחד, יש דיאלוג".

גישה נטולת-אגו

עד כאן סיפור הצלחה סטנדרטי למדי. אבל כאמור, הגישה של פרי-דוידוביץ' לאדריכלות שונה מהמקובל. "מיד לאחר סיום הלימודים הגעתי למסקנה שאני לא אהיה גאודי או מאייר, שאני חי בישראל עם שוק קטן ומגבלות של תקציב וצורכי לקוח ושאני חייב להתחשב בדברים הללו" הסביר פרי. "ירד לי האסימון והבנתי שאני לא צייר ולא פסל – אדריכלים עוסקים באמנות שימושית שאנשים גרים ומשתמשים בה" הוא הוסיף. התובנות הללו הולידו גישה נטולת-אגו שאינה מאפיינת משרדי אדריכלים רבים שרואים באדריכל סוג של ידוען או של כוכב, והדגש בפרוייקטים הוא על חזונו והסגנון המזוהה עימו. גישה זו התחדדה עוד יותר כששאלתי את פרי האם יש למשרד סגנון ייחודי ומובהק שהוא מזוהה איתו.

"אני לא מתיימר וגם לא רוצה להיות כוכב שביט בכותרות… אף אחד מאיתנו לא המציא את הגלגל וכל הסגנונות שאתה רואה כבר קיימים, השאלה היא מהו הלוקיישן ואיך אתה ממקם את הבית בסביבה שלו". השיב פרי והוסיף, "אנחנו קודם כל אדריכלים של אנשים ויודעים את מקומנו. לכן, אני יכול לבנות בית ללקוח שבא מטבריה ורוצה להשתמש באבן בזלת או ללקוח אחר שרוצה בית בסגנון פרובאנס או בסגנון מודרני. זו הסיבה שיש לנו סגנונות שונים כי אנחנו רואים את המקצוע שלנו ככזה שבא לשרת אנשים. אנחנו נתכנן את הבית שהלקוחות רוצים לגור בו – ללקוח יש פרוגרמה, אנחנו מדברים איתו על סגנונות שונים ולפי זה מוצאים את הפתרון הטוב ביותר עבורו מבחינה תכנונית. אנחנו לא ממציאים אלא באים לדיאלוג עם הלקוח כדי ללמוד קודם כל מה הוא אוהב ומה מתאים לו ולא מה אנחנו אוהבים".

הלקוחות במרכז

אלמנט נוסף ששונה אצל פרי-דוידוביץ' הוא מרכזיות הלקוח, לא רק בהליך התכנון אלא גם כחלק מאסטרטגיית השיווק של המשרד. "כשאנחנו מתחילים לעבוד עם לקוח, הוא צריך לתת בנו אמון כי במהלך התכנון אנחנו נכנסים לכל היבט של החיים שלו. אנחנו דואגים ללקוחות ומרגישים אחראיים כלפיהם, גם מול הספקים האחרים בפרוייקט. כשאנשים באים אלינו, אנחנו מלווים אותם לכל אורך הדרך וזה מוכיח את עצמו – יש לנו לקוחות שאנחנו מתכננים עבורם כבר פעם שישית או שביעית".
לגבי אסטרטגיית השיווק אמר פרי "כמעט 99% מהעבודות שלנו מגיעות מלקוח שמביא לקוח נוסף. אנחנו חיים כמעט אך ורק מהמלצות של לקוחות, וחייבים להוכיח את עצמנו כל הזמן מבחינת התוצאה ומבחינת השירות שאנחנו נותנים. הסוד הוא התמדה ושירות".

פרספקטיבה של שלושים שנים

לאורך כמעט שלושים השנים בהם קיים המשרד חלו שינויים רבים – בדרישות הלקוחות, בשוק הנדל"ן וגם בטכנולוגיה בה משתמשים לתכנון ולבנייה.

"התזוזה היא לכיוון מגדלים כי אין שטחים לבנייה בתל אביב, המחירים עלו לרמות לא הגיוניות. אנשים רבים קונים פנטהאוז במגדל כמעטפת ואחר כך עושים את כל השאר לבד ברמה גבוהה כי מה שהקבלנים נותנים בדרך כלל לא מספק אותם. זוגות מבוגרים יותר רוצים להיות במרכז ליד האופרה והמסעדות הטובות אבל לא רוצים להתעסק עם תחזוקה של בית פרטי".

באופן אישי, פרי דווקא מתחבר פחות למגדלים ואף חושף גישה נוסטלגית. "הבעיה היא שאנשים רבים קנו דירות להשכרה במגדלים ואז חצי מהבניין ריק או מושכר ואתה גם לא פוגש שם אנשים. יש עוד בעיה שנובעת מהתכנון העירוני וזה שלא פעם קורה שאנשים קונים דירה עם נוף ואחרי שנתיים בונים להם ממול עוד מגדל… דווקא בשכונות הקטנות והוותיקות יותר יש תחושה של קהילתיות ואנשים פוגשים וחיים עם אנשים אחרים",הוא ציין, והוסיף "לאורך השנים המשרד פנה לכיוונים אחרים לגמרי מאלו שאיתם התחלנו, עד שלפעמים אני אפילו מתגעגע לעבוד על פרויקטים קטנים וזולים כדי להראות שגם בתקציב קטן אפשר לעשות קסמים. גם בשיפוץ של דירה אפשר לשלב את כל האלמנטים והחידושים שיש בדירות פאר ולהגיע לתוצאות מדהימות – אפשר לסיים פרוייקט כזה תוך חצי שנה במקום לחכות לדירה במגדל עד שזו תיבנה".

על השינוי בעבודת האדריכל ושיטות הבנייה הוא אמר "עבודת האדריכל השתנתה מהותית ובכל יום יש שינוי נוסף. אני מאמין שעם המשך ההתפתחות בתחום התוכנה, גם העבודה שלנו תמשיך להשתנות. כבר היום אנחנו עושים הדמיות מאוד מפורטות באמצעותן הלקוח יכול להתרשם מהחוץ ומהפנים של הבית, ועם טכנולוגיית VR הלקוח יוכל ממש לחוות אותו עוד לפני שבנו קיר אחד". אבל גם כאן פרי מיהר לסייג ואמר "אני אוהב חידושים אבל חושב שאנשים עדיין צריכים את המגע ואת התחושה. החכמה היא לנסות ולשלב את כל החידושים יחד עם תחושה שאתה לא חי בסביבה רובוטית אלא אנושית. בעבודה שלי, הבסיס הוא עדיין נייר השרטוט והמגע עם אנשים. אני עובד עם אנשים ובשביל אנשים ולא רובוטים". לגבי שיטות בנייה חדשות, הגישה שלו היא כזו: "אני לא מתהדר בנוצות של בנייה ירוקה או חכמה או כל דבר אחר. יש טרנדים שאנחנו כמובן ערים אליהם ומשלבים אותם בתכנון, אבל זה לא העיקר".

מהפוזיציה שלהם היום, שני השותפים יכולים להסתכל לאחור על מפעל חייהם בגאווה ובסיפוק, אבל פרי מקווה שזוהי רק ההתחלה: "הבת שלי לומדת ארכיטקטורה והבת של שלום כבר עובדת במשרד. נכון, אדריכלות זה מקצוע קשה, אבל הפלוס המרכזי שלו הוא שיש בו יצירה. התהליך קשה וארוך אבל זה משתלם כי אתה יוצר משהו שנשאר ובסוף אנשים חיים בו. חשוב לי מאוד שיהיה דור המשך למשרד. בנינו אותו לאורך שנים, הוא גדל והתעצם והייתי רוצה שתהיה לזה המשכיות, לכל הפחות של הדור השני".

_ע_ש_£_ש_ץ_ƒ 10 _¿_נ_ש_ץ_ƒ _£___ץ_ק _¬___ץ___פ 2

כתבות נוספות

Aוונגרדית
כנגד כל הסיכויים
כתבה: יוליה פריליק-ניבתצלומים: יח"צ. שרון רואש.Wikimedia
נסעתי, הזעתי, נהנתי
כתבה: יוליה פריליק-ניבתצלומים: flickr – Chris Ford CC BY-NC-ND 2.0(אספן-קולוראדו). Dr. Blofeld-commonswiki CC-BY-2.0 (מאווי). SLEEK Jamaica (ג'מייקה). Mukul Beach Golf Spa (ניקרגואה)
מסורת של קדמה - מרצדס S-Coupe החדשה
מסורת של קדמה – מרצדס S-Coupe החדשה
מאת: רוני נאק | תצלומים: מרצדס בנץ