המרדף אחרי החד-קרן


השאיפה לאקזיט מהיר עדיין כאן, אבל יותר ויותר סטארט-אפים וחברות היי-טק ישראליות שואפים לגדול ולהפוך ל"חד-קרן" – חברה בעלת שווי של למעלה ממיליארד דולרים. איך עושים זאת? חדשנות היא המפתח

 

מחקר חדש שפורסם על ידי המכון האמריקני NFAP מצא שבמהלך השנים האחרונות, לא פחות משבע חברות שהקימו יזמים ישראלים בארה"ב הגיעו להערכת שווי של מיליארד דולרים ומעלה. אם מצרפים לאלו את החברות הישראליות שזכו למעמד של Unicorns, מגיעים למספר חברות מכובד מאד, בעיקר ביחס לגודל האוכלוסיה בישראל.

רוח היזמות הישראלית כבר התקבעה במסגרת ההתייחסות אלינו כ-Start-Up Nation, כשם ספרו המצליח של שאול-סול זינגר משנת 2009, ומזה מספר שנים ברציפות, תל-אביב מדורגת שנייה רק לעמק הסיליקון כיעד המועדף להשקעות על ידי חברות הון-סיכון, משקיעי VC ובנקים להשקעות.

ישנם הסברים רבים להצלחה הישראלית: הגניוס היהודי, היכולת למצות את המקסימום ממשאבים מוגבלים, כושר האלתור הישראלי, האופי היזמי שלנו, רמת המוסדות להשכלה גבוהה ותרומתם של צה"ל ויחידות המודיעין כמו 8200 בפרט להפיכתה של ישראל למרכז היי-טק עולמי. לאורך השנים הוקמו לא מעט חברות היי-טק ישראליות שהצליחו בשוק העולמי ותרמו לחיזוק תדמיתה של ישראל כמרכז טכנולוגי מוביל. בכולן אפשר לזהות את גורמי ההצלחה האופייניים לחברות שנולדו כאן, אבל בכל המקרים, גם בעבר וגם בהווה, לחדשנות היה תפקיד מרכזי בהצלחת החברה.

כבר לא ממהרים

 

אפשר להפוך לחד-קרן בשתי דרכים מרכזיות, באמצעות גיוס שבמהלכו נקבע שווי החברה או באמצעות הנפקה. מרבית החברות הישראליות הגדולות כמו צ'ק פוינט, אינדיגו, קומברס, נייס, אלווריון ו-M-Systems צמחו במהלך שנות התשעים, אבל משנת 2007 אז הונפקה מלאנוקס כמעט ולא קמו בישראל חברות גדולות בקנה מידה עולמי, עד לרנסנס של התקופה האחרונה. מספר חברות ישראליות אמנם נמכרו בסכומים של כמיליארד דולר ומעלה – Waze נמכרה לגוגל תמורת מיליארד דולר, Viber ל-Rekuten ב-900 מיליון דולר, NDS נמכרה לסיסקו בחמישה מיליארד ודולר ו-M-Systems ל-Sun Disk ב-1.55 מיליארד דולר – אבל בכך הן איבדו את העצמאות שלהן והפכו לחלק מהקונגלומרטים שרכשו אותן.

השוני המרכזי ביחס לעבר טמון בעובדה שהחברות הישראליות כבר לא מחפשות את האקזיט המהיר, אלא מתרכזות באסטרטגיה של צמיחה, שיכולה להניב שווי שוק גבוה גם אם שורת ההכנסות עדיין אינה משמעותית. החברות החדשות הללו אינן "מחפשות" להירכש, אלא להפוך לשחקניות משמעותיות בתחומים בהם הן פועלות.

הסיכוי להפוך לחברה בעלת הערכת שווי של למעלה ממיליארד דולרים נמוך מאד – על פי הערכה של קרן Cowboy Ventures שפורסמה לפני כשנתיים, 37 חברות בלבד מתוך כשישים אלף חברות הייטק שהוקמו בעשור האחרון הגיעו לשווי כזה, כ-0.7%, וכדי שזה יקרה צריך לא מעט סבלנות. העובדה שלא מעט חברות ישראליות עשו זאת היא עדות לכך שענף ההיי-טק המקומי עבר תהליך של הבשלה ובגרות.

רשימת חדי-הקרן הישראליים – חברות ישראליות או חברות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים – ארוכה למדי וכוללת חברות ממגוון רחב של תחומים החל באבטחת מידע, דרך פרסום דיגיטלי ומסחר אלקטרוני וכלה בהמלצות תוכן וב-FinTech. הרשימה המכובדת כוללת חברות כמו: Infidat של משה ינאי המפתחת פתרונות אחסון לארגוונים גדולים, Mobileye שגייסה באוגוסט 2014 כמיליארד דולר על פי שווי של 5.3 מיליארד דולר ומאז שווייה עלה, Wix שהפכה את עיצוב אתר אינטרנט למשהו נגיש לכל אחד ובחינם, Imperva העוסקת בפיתוח תוכנות לאבטחת מידע, Palo Alto Networks של ניר צוק יוצא צ'ק-פוינט שעוסקת גם היא באבטחת מידע, Stratasys יצרנית מדפסות התלת-ממד, חברת אבטחת המידע Varonis שהונפקה בנאסד"ק במרץ 2014, פלטפורמת המלצת התכנים Outbrain והמתחרה שלה Taboola, זירת המסחר המקוונת Fiverr, IronSource שהתאחדה לא מזמן עם חברת סופרסוניק, WeWork שמשכירה חללי עבודה משותפים ו-Houzz אפליקציית עיצוב הבית המצליחה. יש חברות ישראליות נוספות שזכו להערכת שווי של כמיליארד דולרים כמו חברת ה-פינטק Payonner, ענקית המשחקים המקוונים Plarium ועוד – בכל מקרה הרשימה אינה ממצה ובעיקר זמנית מאחר והערכות שווי (או ערך מניות) משתנות לאורך הזמן.

חדשנות בבסיס ההצלחה

 

חדי-הקרן הישראלים פועלים כאמור במגוון של תחומים ונבדלים האחד מהשני בפרמטרים רבים. עם זאת, המשותף לכולם הוא החדשנות שלהם – בין אם בטכנולוגיה עצמה, במוצר, בדרכי השיווק או פשוט בזיהוי של תחומים בעלי פוטנציאל וכניסה אליהם בשלב מוקדם. בחרנו להרחיב על ארבע מהחברות המובילות הללו ועל האלמנטים החדשנים שמסבירים את ההצלחה שלהם.

WeWork

 

הסטארט-אפ WeWork הוקם בשנת 2012 על ידי אדם נוימן, אחיה של הדוגמנית עדי נוימן, והאדריכל מיגל מקלבי. הרעיון פשוט: השניים זיהו שיותר ויותר מיזמי סטארט-אפ שמוקמים מבזבזים זמן ואנרגיה רבים על מציאת מקום עבודה הולם. WeWork הציעה לאותם מיזמים לשכור חללי עבודה הכוללים מגוון רחב מאד של שירותים כמו מדפסות מהירות, שירותי אינטרנט, מטבחונים ומכונות קפה, חדרי ישיבות וכו', במחיר זול באופן יחסי, "כולל הכל". כך יכולים היזמים להתרכז בקידום המיזם שלהם ולא לדאוג אם השירותים נקיים או אם יש קפסולות במכונת הקפה. זאת ועוד, המתחמים של WeWork מעוצבים כחללים פתוחים והשוכרים אינם מקבלים חדרים אלא שולחנות עבודה. מאחר ובכל מתחם יש סוגים שונים של יזמים ועובדים, נוצרת אווירה של שיתופיות, הצפת רעיונות ועזרה הדדית שמביאה לסינרגיה בין כל העובדים בחלל אחד. המתחם הראשון של החברה הוקם ב-SOHO שבניו-יורק ומאז הוקמו עשרות מתחמים נוספים בכל רחבי העולם – גם בתל-אביב ובהרצליה.

החדשנות של WeWork מתבטאת בכך שמייסדיה הבינו את השינויים שחלים בעולם העבודה – גם בדרך בה קמות חברות חדשות וגם באופי ההעסקה שהוא כיום שונה מהותית מבעבר. יותר ויותר בוחרים כיום להיות עצמאיים או פרי-לאנסרים וככאלה הם זקוקים לחלל עבודה עם כל השירותים הנלווים. המתחמים/בניינים שהקימה WeWork מתאפיינים במיקומים מרכזיים ובעיצוב צעיר ומגניב, בדיוק מה שמקימי הסטארט-אפים החדשים מחפשים.
_ע_ש_£_ש_ץ_ƒ 8 _פ___¿_ץ__ _נ_ק_¿ _פ_ק_ף ___¿_ƒ _¬___ץ_ƒ___פ 1

Outbrain ו- Taboola

 

שתי פלטפורמת המלצות התכנים הישראליות Outbrain ו-Taboola נלחמות זו בזו על הובלת השוק שהן עצמן הקימו. Outbrain הוקמה בשנת 2008 על ידי אורי להב וירון גלאי ו-Taboola כשנה לפניה על ידי אדם סינגולדה, בנו של נגן הגיטרה אבי סינגולדה.

בראיונות שהעניק לכל תקשורת שונים, חזר סינגולדה על הרעיון על פיו Taboola הוקמה כדי "להיות מנוע חיפוש, אבל הפוך". במילים פשוטות, במקום שהקהל יחפש את התכנים, התכנים שמעניינים אולו או עשויים לעניין אותו מוצאים אותו באמצעות אלגוריתימים מתוחכמים שמשקללים פרמטרים כמו מיקומו של אותו גולש, השעה ביום, מסלול הגלישה שלו באתר, מאין הוא הגיע לאתר, באיזה מכשיר קצה הוא משתמש וכו'.

בתחילה יועד Taboola להיות מנוע חיפוש שימליץ על תכני וידאו, אך בהמשך שונתה האסטרטגיה ומשנת 2012 החברה עוסקת בהמלצות תוכןן והפנייה לאתרים. המודל הוא פשוט – הגולש נתקל בהמלצות תוכן ("כתבות שעשויות לעניין אותך"), האתר שאליו מפנים או החברה המסחרית שפרסמה את התוכן זוכה בגולשים נוספים ומשלמת ל- Taboola שמצידה מתחלקת בהכנסות עם האתר ממנו הופנה הגולש: win-win.

Outbrain לעומת זאת זיהתה את הפוטנציאל הטמון בהמלצות תוכן מתחילתה והבינה שיש פה מודל שעשוי להציל את גופי התוכן ולהחליף את הפרסום המסורתי של הבאנרים המאוסים. המידה רבה, אפשר להגיד שירון גלאי המייסד (יחד עם אורי להב), "המציא" את תחום הפרסום מבוסס התוכן שהוא הגרסה העכשווית, המתקדמת והדיגיטלית של התוכן השיווקי של העבר.

שתי החברות היו מהראשונות בתחום וזכו להצלחה אדירה בזכות הזיהוי המוקדם של הצרכים של אתרי התוכן מצד אחד והחברות המסחריות מצד אחר. החדשנות שלהן – באלגוריתמים שעליהם מבוססות ההמלצות ואשר לוקחות בחשבון את כל הפרמטרים החשובים על מנת שהגולש באמת יקליק על כתבה נוספת שאולי תעניין אותו, ולא פחות במודל העסקי – הביאו את שתיהן לשווי של קרוב למיליארד דולרים והפכו אותן לשני חדי-קרן ישראלים.

_ע_ש_£_ש_ץ_ƒ 8 _פ___¿_ץ__ _נ_ק_¿ _פ_ק_ף ___¿_ƒ _¬___ץ___פ 2

Fiverr

 

אתר Fiverr שנוסד בשנת 2010 על ידי מיכה קאופמן ושי ויניגר הוא זירת סחר אלקטרוני עבור פרילאנסרים מכל הסוגים שמציעים שירותים שונים ומשונים, החל בעיצוב גרפי וכלה בתרגום והפקת סרטי אנימציה, טיפול בחיות מחמד או אומנויות מסוגים שונים. כל פרילאנסר או בעל מקצוע יכול להציע את השירות שלו באתר, שמצידו נהנה מעמלה במידה והעסקה יוצאת לפועל.

האתר זכה להצלחה עצומה ועם מאות קטגוריות של שירותים ומיליוני עסקאות שבוצעו בו במאות מדינות, גם שורת ההכנסות הלכה וגדלה ועזרה ליזמים לגייס עשרות מיליוני דולרים, לאחרונה בחודש אוגוסט בשנה שעברה.

Fiverr מצליחה כי היא השכילה לזהות כבר בשלב מוקדם יחסית ששוק העצמאים הקטנים, הפרילאנסרים, הולך וגדל, ופיתחה פלטפורמה שמתאימה בדיוק לצרכים שלהם. שוק התעסוקה העולמי עובר שינוי מהותי שבו יותר ויותר אנשים עובדים מהבית כעצמאים ועל פי הערכות כבר היום כשלושים אחוזים משוק העבודה האמריקני הם פרילאנסרים, ומספר זה צפוי להמשיך ולגדול. במידה רבה, Fiverr היא חלק מהכלכלה השיתופית החדשה שבה חברות כמו Uber ו-airbnb מספקות לאנשים פלטפורמה לקשר ישיר עם הלקוחות ודרך להרוויח מהמשאבים שברשותם: מכונית, דירה או במקרה של Fiverr כשרון או ידע.

כתבות נוספות

השמים הם הגבול- מרצדס S-Class החדשה
כתב: שי רוזנפלד תצלומים: מרצדס
הנשים של מרצדס
כתב: ד"ר חנן גולן תצלומים: מרצדס
מסורת של קדמה - מרצדס S-Coupe החדשה
מסורת של קדמה – מרצדס S-Coupe החדשה
מאת: רוני נאק | תצלומים: מרצדס בנץ
מסע, אחר – אירועי הנהיגה של AMG ומרצדס
מאת: חנן גולן | תצלומים: מרצדס בנץ