הנשים של מרצדס


בהיסטוריה הארוכה של מרצדס היה תפקיד מכריע גם לנשים – משם המותג, דרך המסע של ברטה בנץ עד מסלולי המרוצים

 

מאז הצגת המכונית הראשונה על ידי קרל בנץ לפני כ-130 שנים, ההיסטוריה של מרצדס גדושה חידושים טכנולוגיים, עיצובים אל-זמניים ודגמים אלמותיים. פן אחד שאינו זוכה בדרך כלל לדגש הוא פן הנשים בהיסטוריה של מרצדס – ולנשים היה תפקיד מכריע בהתפתחות המותג.

המסע של ברטה

ברטה רינגר נולדה בשנת 1849, הבת השלישית מתוך תשעת ילדיהם של קרל ואוגסטה רינגר. בשנת 1870 היא פגשה את המהנדס הצעיר קרל בנץ, השניים התאהבו, התחתנו ועברו לגור במנהיים, בדירה קטנה מעל הסדנה של קרל.

חייו של הזוג הצעיר היו לא קלים, תקופה ארוכה הם חיו בצמצום ושקעו בחובות כבדים. בנץ, שעסק בפיתוח מנועי בנזין עוד משנות השבעים של המאה ה-19, החל לגבש את החזון שלו לרכב ממונע, עד שבשנת 1886 רשם את הפטנט המפורסם והציג את המכונית הראשונה בהיסטוריה – ה-Benz Patent Motor Car. ברטה הייתה פעילה בפיתוח המכונית והתלוותה לקרל במרבית נסיעות המבחן. כמו קרל, גם היא הבינה שלצד היכולת להדגים את פעולת המכונית, יש צורך גם בהוכחה שהיא אמינה מספיק ויכולה לנסוע למרחקים ארוכים.

כשנתיים לאחר הצגת המכונית נקטה ברטה צעד נועז. בוקר אחד בחודש אוגוסט 1888 היא יצאה במכונית שעוד הייתה בשלבי ניסוי, עם שני בניה יוג'ין וריצ'רד, למסע של תשעים קילומטרים אל עבר עיר הולדתה פורצהיים. ברטה לא סיפרה לבעלה על המסע ההרפתקני, פרט לפתק על שולחן המטבח שנכתב בו כי היא בדרכה לשם.

אחת הבעיות הראשונות שנתקלו בהן שלושת החלוצים הייתה מחסור בדלק – במכונית הראשונה עוד לא היה מכל דלק, ובקרבורטור היו ארבעה וחצי ליטר בלבד של Ligroin (כך כונה הבנזין באותה העת), ואלה הלכו ואזלו. הם קנו עוד בנזין בבית המרקחת הראשון שנתקלו בו בעיירה וייססלוך, וזה נודע מאז כ"תחנת הדלק הראשונה בהיסטוריה". קושי נוסף היה בקירור המנוע, שנעשה באמצעות התזה של מים. צרה אחרת נחסכה מהם – הם לא סבלו מנקרים מכיוון שהגלגלים לא היו פנאומטיים אלא גלגלי עץ עם ציפוי ברזל מאחור וגומי מלפנים.

בערב הגיעו השלושה ליעדם, וכמה ימים מאוחר יותר חזרו למנהיים – מסע של 180 קילומטרים. מסעה של ברטה עם שני בניה היה המסע הארוך הראשון של מכונית ממונעת והיה הוכחה ניצחת שמכוניות מונעות בנזין עמידות ואמינות מספיק כדי להסיע נוסעים לטווחים ארוכים.

הבת של ילינק

אמיל ילינק היה איש עסקים אנרגטי שנשבה בקסמי עולם הרכב עוד בסוף המאה ה-19. ילינק רכש לעצמו De Dion בעלת שלושה גלגלים, ולאחר מכן Benz Viktoria עוד ב-1893, אבל לא היה באמת מרוצה וחשב שלכלי הרכב הללו יש פוטנציאל גדול ולא ממומש. בשנת 1896 צדה את עינו מודעה של חברת Daimler-Motoren-Gesellschaft ובעקבותיה הוא נסע לקנשדאט והזמין שתי מכוניות חדשות, האחת עם מנוע ארבעה כוחות סוס והאחרת עם מנוע תשעה כוחות סוס. השתיים היו אמורות להגיע למהירות דמיונית של ארבעים קילומטרים לשעה.

ילינק בילה מרבית זמנו בניס שבריביירה הצרפתית, שהייתה מקום מושבה של העילית האירופית, בייחוד בחורף. ה"כרכרות ללא סוסים" שלו משכו שם תשומת לב רבה, ומשנת 1897 הוא החל לקדם ולמכור מכוניות מתוצרת דיימלר לאצולה האירופית. עד שנת 1900 הוא הצליח למכור 34 מכוניות, וכמות זו העניקה לו משקל רב במשא ומתן שלו עם דיימלר. לילינק היה חזון ברור מאוד של תחום הרכב המתפתח, והוא שכנע את גוטליב דיימלר ואת המהנדס הראשי שלו ווילהלם מייבאך שהעתיד של המכוניות טמון במהירות ובאלגנטיות. זאת ועוד, ילינק סבר שהשתתפות במרוצי מכוניות קריטית למוניטין של היצרן, ולכן לחץ על דיימלר להשתף בהם.

בשנת 1899 נרשם ילינק למרוץ בעיר ניס עם שתי מכוניות Daimler Pheonix בעלות מנוע עם 31 כוחות סוס. הוא נרשם למרוץ בפסידונים "Monsieur Mercédès" – דרך מקובלת להסתרת הזהות האמיתית של המשתתפים באותה העת – מרצדס היה שמה של בתו של ילינק. אמנם שתי המכוניות היו חזקות, אבל הן סבלו ממשקל עצמי וממרכז כובד גבוהים. הן נכשלו במרוץ, אבל עובדה זו לא הרתיעה את ילינק. הוא חזר אל מייבאך (גוטליב דיימלר נפטר זמן קצר לפני כן), ודרש לפתח רכב חדש ומתאים יותר למרוצים, והציע שהוא ייקרא Daimler – Mercedes. כך, בשנת 1900 שימש לראשונה השם "מרצדס" כשם מותג, על שם בתו הקטנה של ילינק.

נשים ונהיגה

הנהיגה במכוניות החדשות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה משימה לא קלה, היא דרשה לא מעט כוח והייתה כרוכה בלכלוך, בחום ובכתמי שמן – לא בדיוק דברים שמזוהים עם המין הנשי (בוודאי באותה התקופה). מסיבה זו זכו נשים שנהגו למבטים משתאים, אך אלו לא עצרו אותן. בצרפת למשל, את מבחן הנהיגה הראשון שנערך במדינה בשנת 1898 עברה אישה – הדוכסית אן ד'אוזס, היא הייתה גם הראשונה אי-פעם שנקנסה בשל מהירות מופרזת של 13 קמ"ש – קילומטר אחד לשעה יותר מהמהירות המותרת. בתחילת המאה העשרים הוקמו מועדוני נהיגה לנשים בלבד (אלה יצאו לטיולי נהיגה משותפים), ומשנת 1905 נראו גם נהגות מוניות.

המעורבות של נשים בתעשיית הרכב הלכה וגדלה – לא רק כצרכניות אלא גם כמשווקות ומקדמות של המכוניות החדשות. חלק גדול מכרזות הפרסום למכוניות בשנות העשרים למשל הציגו נשים ולא גברים, ואפילו במודעת הפרסום שבישרה על האיחוד בין דיימלר לבנץ בשנת 1926 נראו ארבע נשים בטיול משותף במכונית. הנשים בפרסומות של אותה העת לא היו פסיביות וכנועות, אלא אחזו בהגה ואף צוירו בסרבל מרוצים, כמו במודעה המפורסמת של מרצדס משנת 1928 שזכתה לשם Lady in Red.

חורכות את האספלט

עולם הספורט המוטורי נתפס בדרך כלל כעולם גברי וכשחושבים על ההיסטוריה של מרצדס בתחום המרוצים השמות העולים מיד הם שמות גברים כמו אלו: חואן מנואל פנג'יו, סטירלינג מוס או רודולף קרקצ'יולה. אבל גם בתחום זה היה לנשים תפקיד חשוב בהיסטוריה של מרצדס, עוד מהשנים הראשונות.

נהגת המרוצים הראשונה שנהגה במרצדס הייתה ארנס מרק, ביתו של תעשיין מדרמשטאדט שנדבקה בחיידק המהירות בעקבות בעלה. מרק השתתפה במרוץ הראשון שלה בשנת 1922, היא הגיעה למקום מכובד וזה רק גרם לה להשקיע עוד ועוד במיומנויות הנהיגה שלה, עד שהייתה לנהגת רשמית של מרצדס.

במרוץ ה-Swiss Klausen בשנת 1927 התחרתה מרק במרצדס Type S עם 180 כוחות סוס, שהשתייכה לקבוצת המכוניות הגדולות והחזקות ביותר – עם מנועים בנפח של 5,000-8,000 סמ"ק. מרק הביסה עשרות נהגים גברים, ובהם גם בעלה שהשתתף במרוץ, והגיעה למקום השני. הגבר היחיד שהצליח לנצח אותה באותו יום היה נהג המרוצים הגרמני המצליח ביותר בעולם לפני מלחמת העולם השנייה – רודולף קרקצ'יולה. אמנם מרק לא הגיעה למקום הראשון, אבל היא זכתה למעמד של ידוענית בעולם המרוצים ולסמל לאישה הרפתקנית וחסרת מורא.

צמד נשי בולט בהיסטוריית המרוצים של מרצדס היה של שתי נשים שוודיות – הנהגת איווי רוזקוויסט והנווטת אורסולה וירת', שבשנת 1962 גרמו סנסציה. השתיים זכו במרוץ הגרנד פרי של ארגנטינה לאחר 4,626 קילומטרים מפרכים של נהיגה במרצדס 220 SE שלהן, כחלק מקבוצת Mercedes-Benz Works.

רוזקוויסט צברה ניסיון רב בנהיגה בדרכי עפר כסייעת לווטרינר בדרום שוודיה, והחלה להתחרות כנהגת בשנת 1956. ב-1959 היא זכתה באליפות אירופה בראלי לנשים, ושלוש שנים לאחר מכן עשתה את הלא ייאמן: היא זכתה בגרנד פרי של ארגנטינה. היא ושותפתה זכו בכל ששת הסטייג'ים של המרוץ, רשמו מהירות ממוצעת של 126.87 קמ"ש, הביסו 285 מתחרים אחרים והגיעו לקו הסיום לאחר 34:51:03 שעות – כשלוש שעות מהר יותר מהמתחרה שהגיע למקום השני.

נשות מרצדס

אם כן, לנשים היה תפקיד מכריע בהיסטוריה בת 130 השנים של מרצדס. המותג נקרא על שם אישה (ילדה), ברטה בנץ היתה זו שהוכיחה כי מכוניות מתאימות למסעות ארוכים, נשים אימצו את המוצר החדש מסוף המאה התשע-עשרה ונעשו דומיננטיות גם בשיווק מכוניות, ונשים תרמו רבות להצלחה של מרצדס במסלולי המרוצים. כשבוחנים את המורשת המפוארת של המותג מאז הצגת המכונית הראשונה בשנת 1886, אין כל ספק כי ללא הנשים שהוזכרו, ועוד רבות אחרות, הייתה ההיסטוריה של מרצדס שונה לחלוטין.

כתבות נוספות

חבר מביא חבר
כתב: ד"ר חנן גולן תצלומים: גלעד ארצי
מסע, אחר – אירועי הנהיגה של AMG ומרצדס
מאת: חנן גולן | תצלומים: מרצדס בנץ
אם חשבתם שגולף נועד ליחידי סגולה, אתם טועים – משחק גולף נפוץ הרבה יותר, ועולם הגולף רחב עד מאד. למעשה, 65 מיליון שחקני גולף הרשומים במועדוני גולף בעולם, מוכיחים שזהו הספורט הפעיל ביותר בעולם כיום. אז לכל חובבי הגולף, הנה חמישה אתרי גולף מומלצים שכל חובב או מקצוען שואף להגיע אליהם, מה"מכה של מגרשי הגולף" ועד לאתר מספר 1 בסין שחקני גולף נלהבים אינם מחפשים מגרש גולף במהלך החופשה שלהם, אלא גולף הוא החופשה שלהם. אם אתם מוכנים לבזבז לא מעט ירוקים כדי לבלות חופשה על כרי דשא ירוקים, בהמשך הדברים תמצאו חמישה אתרי גולף מהמובילים בעולם. מלבד מגרשי גולף איכותיים, הם מציעים מעטפת כוללת של מלונות מפוארים, ספא מפנק ושאר שירותים ברמה גבוהה ואף יוקרתית. משחק גולף הוא הדרך להצטרף ל-65 מיליון שחקני גולף רשומים ברחבי העולם, והוא הספורט הפעיל ביותר מבחינת אנשים שפעילים בו. "גולף הוא דרך חיים", אומר בארי שקד יושב ראש איגוד הגוף הישראלי על עולם הגולף, "והוא מתאים לאנשים מגיל חמש עד גיל 105 כי מה שמשנה זו הטכניקה (ריכוז, יציבה, תנועה ועוד). ברגע שתפסת את הטכניקה, מכה אחת נטולת מאמץ והכדור הקטן עף בקלילות למרחק של 200-150 מטר ואף 300 מטר אצל המקצוענים". כמה מילים על גולף במגרש גולף תקני יש 18 אזורים ברמות קושי שונות, ובכל אזור יש גומה (Hole) שאליה צריך לחבוט לתוכה את הכדור הלבן. גודלו הסטנדרטי של המגרש נע בין 5,900 מטר רבוע ל-6,400 מטר רבוע ומשחק ממוצע נמשך כארבע שעות וחצי. לרוב ככל שהמגרש גדול יותר, כן הוא נחשב יוקרתי יותר ומצריך שימוש בעגלות גולף ובנושאי כלים. ההתקדמות במשחק היא מגומה לגומה תוך כדי ניסיון לחבוט בכדור כמה שפחות. משטחי הדשא במגרש גולף מחולקים לשני סוגים: האזור המטופח (Fairway) מכוסה דשא גזום היטב ונוח למשחק, והאזור הלא מטופח (Rough) שאינו גזום היטב והמשחק בו קשה יותר. לאורך המסלול ישנם מכשולים (Bunker) שונים כברכות, גבעות ומכשולי חול. כדי להתגבר על המכשול, על השחקן לחבוט בעצמה ולהסתכן ביציאת הכדור מהמסלול ובקנס בחבטות נוספות. בארי שקד מסביר שיש כמה טורנירים עולמיים נחשבים בעולם, ובהם US Open, Masters שתמיד נערך באתר אוגוסטה בג'ורג'יה, British Open שנערך מדי פעם באנגליה ומדי פעם בסקוטלנד ו-PGA. אחד הדברים המייחדים את הגולף הוא הקשר ההדוק בין גולף לעסקים. אמרה ידועה בארצות הברית היא (בתרגום חופשי): במקום ללכת לראיון עבודה, קנה מקלות גולף ולך להתאמן. אז אם אתם רוצים להצטרף לעולם הגולף, הנה חמישה מועדוני גולף ואתרי משחק שכדאי לכם להכיר. 1. Pebble Beach, קליפורניה הייחוד: "המֶכָה של המֶכָה של מגרשי הגולף", מכנה אותו בארי שקד והוא יודע על מה הוא מדבר – מגרש גולף מדהים שנמצא על שפת האוקיינוס. האתר זוכה להיות מדורג ראשון ברשימות מכובדות, כמו למשל זו של Golf Digest, ויתרה מזאת, הוא מצליח לשמור על רמה גבוהה על אף הכתרים הנקשרים לראשו. היסטוריה: הוקם ב-1919, מארח טורנירים חשובים, דוגמת ה-US Open וה-PGA. ת"ז: ארבעה מגרשי גולף מחודשים, לודג' מפאר, מלון ואתר לינה נוסף פזורים במרחב העצום שלחופי האוקיינוס, יש בו ספא, מסעדות ואפשרויות בילוי נוספות שמכונות בעגת שחקני הגולף "הגומה ה-19". מוטו: כל שחקן גולף חייב לשחק פעם לפחות אחת בחייו ב- Pebble Beachואין זמן מתאים יותר מעכשי. אינטרנט: www.pebblebeach.com 2. St. Andrews , סקוטלנד הייחוד: כמו ענפי ספורט לא מעטים, גם הגולף הומצא באי הבריטי, ובמגרש הישן בסנט אנדרוז החלו לשחק גולף כבר לפני 600 שנה. במידה רבה קבעו המגרשים בסנט אנדרוז את החוקים, את המבנה, את מספר הגומות הנוכחי (18 אם תהיתם) ועוד. היסטוריה: 600 שנה של ניסוי וטעייה הן קילומטרז' מכובד. פה התפתחו תרבות הגולף, החוקים, בעלי התפקידים השונים (למשל נושא הכלים – Caddie) וכל תרבות הבילוי שמסביב למשחק. בעבר אסר המלך הסקוטי ג'יימס השני לשחק גולף בטענה שהוא מסיח את דעתם של הצעירים מאימוני חץ וקשת. האיסור החזיק מעמד עד שהגיע המלך ג'יימס השישי, שדווקא אהב לשחק גולף. בסנט אנדרוז הומצאו חוקים רבים, ובהם 18 הגומות שנחשבות עד היום מגרש תקני. ת"ז: שבעה מגרשי גולף (שישה מהם עם 18 גומות) לחוף הים, שמרכיבים יחד את מתחם הגולף הגדול ביותר באירופה, אקדמיה לגולף וחנות. עיירה בשם St. Andrews נמצאת ממש בסמוך, ובה אפשר לישון, לאכול ולבלות. כל המגרשים נחשבים ציבוריים, דהיינו פתוחים לכל שחקן גולף באשר הוא. מוטו: St. Andrews היא הבית של הגולף, ובו מתייחסים ברצינות להנאה. אינטרנט: www.standrews.org.uk 3. Mauna Kea Golf Course, הוואי הייחוד: הנוף המקיף את מגרש הגולף באי הגדול בהוואי פשוט מרהיב. מדובר באתר משובח שמציע לשחקניו את הנוף המרשים ביותר שאפשר לדמיין ושילוב אולטימטיבי בין תחביב לנופש. היסטוריה: הושק ב-1964 והיה למגרש הגולף הראשון בהוואי. המגרש מנצל את המבנה הטופוגרפי הטבעי, ומשלב כרי דשא, עצים וכמובן את הים. ת"ז: מגרש גולף מטופח, שני בתי מלון מפוארים, אקדמיה לגולף והכול חלק מאתר נופש בשם Prince Resort. מוטו: פה נמצא החור היפה ביותר בעולם אינטרנט: www.princeresortshawaii.com 4. Spring City Golf & Lake Resort , סין הייחוד: כמו בדברים אחרים, הסינים מדביקים פערים ומתייצבים בשורה הראשונה בעולם גם בבניית אתרי גולף מרשימים. אחד מהם הוא האתרSpring City לשפת האגם Yang Zong Hai ובין גבעות מוריקות. היסטוריה: הוקם ב-1998 כמענה לתיירים חובבי גולף, מתוך הבנה שגולף הוא אבן שואבת לתיירים אמידים שמוכנים לשלם לא מעט בעבור חופשה, בייחוד ביעד שמזג האוויר בו נוח. ת"ז: באתר שנהנה ממזג אוויר אביבי כל השנה יש מלבד מגרשי גולף מקצועיים גם יותר ממאתיים סוגי חדרים ברמות שונות, מסעדות, ספא, אקדמיה לגולף ועוד. מוטו: האתר מספר אחת בסין. גן עדן אסייתי לגולף. אינטרנט: www.springcityresort.com 5. Augusta, ג'ורג'יה הייחוד: האתר הבלתי מושג. אתר גולף יוקרתי וסגור לקהל הרחב, ורק חברים רשומים, שמשלמים הון תועפות וצריכים לעמוד במבחני קבלה מחמירים – יכולים לשחק על כרי הדשא הנחשקים האלו. מארח את תחרות המאסטרס היוקרתית מדי שנה. טייגר וודס וג'ק ניקלאוס נחשבים לשיאני התחרות. היסטוריה: הוקם בשנת 1934 על ידי שחקן הגולף האגדי בובי ג'ונס (השיאים שהוא קבע לא נשברו עד היום). המועדון התפרסם בזכות התעקשותו שלא לפתוח את שעריו לנשים, מדיניות בה נקט עד לשנת 2012 כשקיבל כחברה הראשונה את קונדוליסה רייס. שלוש מאות החברים בו (הרשימה כמובן סודית) משלמים 25-50 אלף דולר בשנה רק בשביל הזכות להיות חבר. ת"ז: מסביב לאתר, במרחק נסיעה קצר, יש בתי מלון רבים בדרגות שונות וכן מסעדות ואתרי בילוי, אולם גולת הכותרת היא המגרש המפורסם והיוקרתי, שרק מתי מעטים זוכים לשחק בו. מוטו: אתה לא יכול להתקבל כחבר, אולי תוכל לקבל הזמנה להתארח למשחק. אינטרנט: www.augusta.com מועדון גולף געש מרצדס בנץ ישראל מעניקה במהלך שנת 2012 חסות שנתית למועדון הגולף בגעש. שיתוף פעולה זה תואם את מדיניות חברת מרצדס המזוהה עם משחק הגולף ומקיים מזה למעלה מעשרים שנים את טורניר Mercedes Trophy. במסגרת החסות, נציג ישראלי ראשון יבחר מטעם המועדון וייצג את ישראל בתחרות השנתית בשטוטגרט. מועדון הגולף געש הוקם בשנת 1999 על מנת שיהיה מגרש גולף בישראל גם במרכז הארץ. במועדון מגרש של תשע גומות ו-18 טייז, וייחודו הוא באווירת מועדון אמיתית שפונה לקשת רחבה של קהלים ונותנת להם תחושה של שייכות למועדון. כנותנת החסות למועדון הגוךף בגעש, מרצדס בנץ ישראל מזמינה את לקוחותיה לקבל מידע על המשחק ממדריכים מקצועיים ומנוסים, וליהנות משעורי גולף אישיים באווירה נעימה וייחודית. אתם מוזמנים ליצור קשר עם נציג המכירות שלכם לתאום הדרכה אישית במתנה.
הכדור הוא עגול, עם גומות
דרך השטח
כתב: חנן גולןתצלומים: גלעד ארצי תצלום קימל בגלבוע דרור כץ