מינימל (לא) קומפקט

מינימל (לא) קומפקט

בקומת הקרקע בבניין אנונימי ברחוב מזא"ה פינת רוטשילד בתל אביב מסתתר אחד ממשרדי האדריכלים החמים ביותר בישראל – משרד אדריכלים פיצו קדם. דלת הכניסה הלבנה אינה מרמזת על כך שמעבר לה יושבים תשעה אדריכלים אשר בניצוחו של הבעלים ארכיטקט פיצו קדם, פיתחו בעשר השנים האחרונות שפת אדריכלות ייחודית ומינימליסטית. קדם (41) הוא כוכב עולה בשמי האדריכלות הישראלית וזוכה לפרגון ולפרסים רבים, ובהם אות העיצוב שהוא זכה בו בשלוש השנים האחרונות (בשנת 2012 על שלושה פרויקטים שונים). עבודות המשרד מתאפיינות בשפה ארכיטקטונית ייחודית, מינימליזם, וסגנון ייחודי, ולמשרד ככלל יש חזון יוצא דופן ומוטו של מינימליזם עיצובי.

 הוא התחיל ללמוד צילום בבצלאל ועזב אחרי שנה, אבל עדיין המשיכה לצילום נוכחת גם בארכיטקטורה שלו. "למדתי שנה צילום וזו האהבה האמתית שלי" הוא מספר, "גם הארכיטקטורה שלי עוסקת בחדירת אור לחלל. אור הוא החומר המרכזי איתו אני עובד, הוא הנופך הדרמטי והדינמי בשפה הארכיטקטונית המינימליסטית של המשרד".

 מלימודי הצילום עבר קדם ללמוד ארכיטקטורה ב-AA היוקרתי בלונדון, מוסד שלמד בו בין השאר גם המעצב רון ארד. "המשפחה שלי באה מרקע של יזמות נדל"ן, ותמיד הייתה ציפיה של, או-קיי, מה תלמד אחרי הצילום?…".  שם לדבריו עוצבה התפיסה האדריכלית שלו "למדתי ב-AA חמש שנים וזו הייתה חוויה שעיצבה את כל האני מאמין האדריכלי שלי. זה מוסד שמלמד שהאמת האדריכלית היא מעל לכל". עם סיום הלימודים פתח קדם משרד עצמאי עם שני שותפים, מהם נפרד לאחר שלוש שנים. כיום, למשרד סביב שישים פרויקטים פעילים בכל רגע נתון, אבל קדם מגדיר אותו כמשרד בוטיק מבחינת החשיבות ותשומת הלב שכל אחד מהם מקבל "המהות שלנו היא שכל פרויקט הוא טוב וחשוב" הוא אומר. ההמשכיות בעבודה חשובה לו מאוד – התחלופה במשרד בעשר השנים האחרונות אפסית – וגם היחסים עם הלקוחות שהוא מתייחס אליהם כשותפים. פגשנו את פיצו קדם לשיחה עם מגזין מרצדס על המסלול שעבר, על שפה אדריכלית ועל לקוחות.

ש: המסלול שלך – פתיחת סטודיו עצמאי מיד לאחר הלימודים – אינו שגרתי.

ת: זה נכון, היה לי מסלול לא שגרתי, וגם לא נכון… אני מאד מאמין במסלול של שולייה אבל יצאתי מה-AA עם רצון עז לארכיטקטורה וליצירה. עבודה במשרד גדול היתה מוציאה ממני את העוקץ.

ש: היית שכיר?

ת: אני לא בנוי לזה…

ש: לא פחדת?

 ת : (צוחק) הגבול בין טיפשות לאומץ הוא קטן, אבל אני לא מונע מפחד או אי-פחד אלא מתשוקה לאדריכלות וזו הייתה הדרך הכי נכונה עבורי לעשות את זה.

ש: האם דרך העבודה שלך השתנתה מתחילת הדרך ועד היום – האם כאדריכל צעיר היית צריך להתפשר יותר?

ת: להתפשר? רק על שכר טרחה. מה שאפיין אותי מההתחלה היה האמונה שאני יכול ליצור ארכיטקטורה טובה, גם לקונטקסט וגם ללקוח. אדריכל חייב שיהיה לו עמוד שידרה, שתהיה לו דעה ושיהיה נאמן לאדריכלות שלו.

ש: המשפחה שלך עוסקת בבניית מבני ציבור אבל עד לאחרונה תכננת בעיקר בתים פרטיים – זה בכוונה? איזה מבנה ציבור היית רוצה לתכנן?

ת: בדרך כלל אדריכל מתחיל בבניית פרויקטים פרטיים. אני אוהב את זה כי פה האדריכל גם בונה את התכנונים שלו. לאחרונה אני מתעסק גם בקנה מידה גדול יותר – למשל יחד עם רמי גיל וליאור ציונוב  עלינו לגמר בתחרות לתכנון עיריית נתניה או עם אסף לרמן בתכנון מרכז תרבות בהרצליה. אני לא עסוק בקנ"מ.. אחד הפרויקטים הכי טובים שלי היה שיפוץ של דירת 80 מ"ר ביפו העתיקה. ארכיטקטורה זה לא עניין של קנה מידה, אבל יש בי את הרצון להשפיע וזה במבני ציבור. עכשיו למשל אני מתכנן מלון גדול בשדרות רוטשילד, 8 קומות וזה אתגר לנסות ולהשתלב במרקם התל אביבי הבאוהאוסי. הייתי רוצה לתכנן ספרייה. כל פרוייקט שלי מתחיל מספרייה, ואין סימבול שמסמל יותר את האדריכלות שלי מספרייה. ההכלה של הספרים זה החיים והשורשים של המשתמשים… הפרוייקטים שלי הם Container למשתמשים כמו שהספרייה היא Container לספרים. קשה לי למשל עם אדריכלות שהיא Over Designed עוד לפני שהיא מכילה את המשתמשים.

 מבנה בעיצוב האדריכל פיתו קדם

ש: אדריכלים רבים נמשכים לתחומי עיצוב נוספים – ריהוט, תאורה – סבא שלך היה נגר, זה לא מושך אותך?

ת: אדריכלות מתחילה מרמת הבורג, ואנחנו עושים גם את עיצוב הפנים והריהוט. עכשיו אנחנו עובדים על ליין של ריהוט שהוא שיקוף של מערכות Skin (מעטפת של בית, ח"ג.) שאנחנו מבצעים בפרויקטים שלנו. המשיכה שלי לעולם הריהוט התחילה כשעשיתי את אולם התצוגה של B&B Italia שזה אולם שמשתרע על פני אלף מ"ר. נסעתי לאיטליה, עשו לי סיור במפעל וזה הצית את הזיק הזה.

ש: אני מניח שפונים אליך לקוחות רבים – לפי מה אתה מחליט אילו פרויקטים לקחת?

 ת: ההחלטה הגדולה ביותר שקיבלתי במשרד היא להיות שפוי. אני אובססיבי ומצוי בכל הפרטים, אבל אצלנו לא עובדים אחרי שש בערב אז אני יכול לקבל בערך פרויקט אחד מכל עשרה שמציעים לי. מה שאני מחפש זה לא גודל או תקציב, אלא פרויקטים שיאפשרו לי לממש את הפוטנציאל האדריכלי של המשרד.

ש: האם יש משהו שמייחד את הלקוחות שלך?

 ת: בסוף כן. אחרי התהליך אני מדביק אותם בתשוקה לאדריכלות. בדרך כלל ללקוחות שלי בוער משהו אדריכלי בגוף ללא ספק. אף אחד לא בא לכאן בשביל לעשות "עוד פרויקט".

ש: עבור לקוחות רבים בניית בית היא גם הגשמת חזון אישי משלהם – הלקוחות עוזרים או מפריעים לתהליך התכנון?

 ת: ככל שהלקוח מעורב יותר והדיאלוג מפותח יותר, הפרויקט טוב יותר. אנחנו בונים בסיס אמון רחב עם הלקוחות שמבינים שאנחנו באותה סירה. גם לי ברור שאני מייצר סוג של פורטרט של הלקוחות בתוך המסגרת של השפה האדריכלית שלי.

ש: בבתים שאתה בונה יש סוג של מתח מובנה – מצד אחד שפה אדריכלית מינימליסטית ומצד אחר אלו בתי יוקרה – איך זה הולך יחד?

ת: יש איכות ויש לצעוק. הבתים שלי לא עושים שריר… הם לא סגפנים אבל הם כן מאופקים בשפה. יוקרה בדרך כלל מתבטאת באיכות וזה מה שיש בבתים שלי – הם איכותיים. אני תמיד אומר שכמו שקונים דיסק בגלל להיט ששומעים ברדיו, הבתים שלי הם השיר החמישי בדיסק שאתה מגלה רק אחר כך אבל נשאר איתו לתמיד.

ש: ברבים מהבתים שאתה בונה יש אלמנטים חוזרים – איך מסתדרים עם המתח בין טביעת האצבע האדריכלית לבין חזרה על עצמך?

 ת: המשרד הזה מאתגר וקשה כי אני עושה הכל, כל הזמן, כדי לצאת מאזור הנוחות שלי. הכי קל לי להשאר בדברים שעשיתי ולחזור על עצמי, אבל אני תמיד מתעקש לבחון חומרים חדשים, שיטות חדשות… אנחנו מאד מעודכנים ומשתדלים להיות צעד לפני השוק. בישראל כל דבר הופך להיות אופנתי מהר מאד ואני כל הזמן מחפש לשכלל את השפה שלי. אני גם תמיד בונה עם קונטקסט: בכל מקום יש קונטקסט אחר והאדריכלות חייבת להתייחס לסביבה, לאקלים, לנוף… . בכל פרויקט אנחנו מנסים לשכלל את השפה ולפרוץ גבולות אבל תמיד עם אותה טביעת אצבע אדריכלית.

ש: היית יכול לתכנן שכונת מגורים? מה היה מאפיין אותה?

 ת: בטח, הייתי שמח. בארץ בדרך כלל התבעו"ת לא טובות או שהאדריכלים עסוקים. יש כשרון בארץ, אבל בבניית שכונות מתחשבים יותר ביזמים ופחות במשתמשים. אשתי קיבוצניקית לשעבר והקיבוץ הוא שכונת המגורים האידאלית – היא לא ראלית ואולי בגלל זה היא כל כך טובה.

ש: באיזה פרויקט שלך אתה גאה במיוחד?

 ת: גאה? בפרויקט שעוד לא בניתי. אם הייתי מצליח לתכנן, אפילו בהתנדבות, פרויקט שיעזור למשתמשים כמו גן לילדים אוטיסטיים. יש קורולציה ברורה בין דרישות האוטיסט לעולם נטול כאוס ובין האדריכלות שלי. בפרויקט כזה אהיה מאד גאה.

ש: המוטו של מרצדס בנץ הוא "The Best or Nothing" – אתה מאמין בזה? האם זה בא לידי ביטוי בעבודה שלך?

ת: אני בהחלט מאמין באיכות ללא פשרות. בשבילי זו מצוינות ואני מאמין בזה. אני גם חושב שזה מתבטא בעבודה שלי, לפחות ברצונות…

כתבות נוספות

הכי טוב בעיצוב הבית
Total Design – הכי טוב בעיצוב הבית
מאת: רווית הררי
journey-another-driving-events-and-mercedes-amg
מסע, אחר – אירועי הנהיגה של AMG ומרצדס
מאת: חנן גולן | תצלומים: מרצדס בנץ
מרצדס והעיר הגדולה - שבוע האופנה בניו-יורק
מרצדס והעיר הגדולה – שבוע האופנה בניו-יורק
מאת: סיון פניני תצלומים: Getty Images For Mercedes-Benz
הקץ לשעמום על עיצוב A CLASS החדשה
הקץ לשעמום על עיצוב A CLASS החדשה
מאת: שי רוזנפלד